החלטה בתיק ערעור (ב"ש) 95/10

סיטואציה משפטית יוצאת דופן נתגלגלה לה למדוכתי היום. עניינה בבקשת התביעה הצבאית להארכת מעצרו של נאשם (המשיב שלפניי), באשר תלוי ועומד נגדו כתב אישום, הכולל עברות חמורות (עברות בנשק, ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, שוד בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיס חיוב), ומאז הגשת כתב האישום חלפו עשרה חודשי מעצר ויותר (יצוין, כי המעצר הוארך פעם אחת על ידיי ב-60 ימים ביום 2/5/2010;כן הוארך המעצר עד יום 5/7/2010 בהחלטתי מיום 29/6/2010). ייחודו של המקרה בכך, שלאחר שהמשיב הודה לפני בית-הדין קמא בחלק הארי של העברות שיוחס לו בתחילה (במסגרת הסדר דיוני, אשר הושג בינו לבין התביעה), ובמהלך שמיעת פרשת ראיות לגבי מניעיו בביצוע המעשים, ביקשה התביעה הצבאית להעמיד את המשפט עקב התפתחות חקירתית חדשה ובלתי צפויה.

הוסף לכך את העובדה, שעל פרטי החקירה החדשה, אשר נפתחה באחרונה הוצאה תעודת חיסיון מטעמו של שר הביטחון, ונמצאת בסיטואציה כמעט ללא תקדים של עתירה להארכת המעצר מעבר לתשעה חודשים כשההליך המשפטי מושהה על פי בקשת המאשימה דווקא.

מובן, כי הכלים הרגילים, אשר אומצו לבחינת בקשות להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים אינם מספקים פתרון הולם לבעיה (בש"פ 3956/99 מדינת ישראל נ' חדיף (לא פורסם, 20.6.1999); בש"פ 307/82 מדינת ישראל נ' אברג'ל, פ"ד לו(2) 640 (1982); בש"פ 8832/00 מדינת ישראל נ' שורפוב, פ"ד נד(5) 241 (2000)). אין די בקביעה, שלא חל כרסום קיצוני בראיות; אין די בקביעה, שסכנת המערער לציבור מצדיקה את המשך החזקתו במעצר (בש"פ 2630/97 מדינת ישראל נ' אבו חג'ג', פ"ד נא(1) 512 (1997); בש"פ 11785/05 מדינת ישראל נ' ברקאי (לא פורסם, 30.12.2005)).

יש צורך, במקרה שכזה, בבחינה קפדנית ובבקרה צמודה על כך, שהחקירה הנוספת מתנהלת בקצב משביע רצון ואיננה מתמשכת מעבר לסביר, בהתחשב במעמדו של המשיב- נאשם, המצוי במעצר מזה תקופה ארוכה, אשר ההליכים נגדו עוכבו על פי בקשת המאשימה.

הבאתי מכלול זה להתייחסות הצדדים.

הם הציעו, כי אקצוב את תקופת ההארכה במידה, אשר תאפשר מחד גיסא, מיצוי חלק הארי של החקירה, ומאידך גיסא, תתחשב בזכויותיו של המשיב ובמניעת עינוי דין בלתי מוצדק של עניינו.

עתירת הצדדים נראית לי מידתית וסבירה.

אני מורה, אפוא, על הארכת המעצר לשלושה שבועות נוספים. בתום תקופה זו תוכל התביעה לשוב ולבקש את הארכת המעצר.

רשמתי לפניי את התחייבות התביעה להעביר לעיון הסנגור עד למועד הדיון הנדחה חומר ראייתי, שבו יהיה זכאי הנאשם לעיין מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי.

הסנגור רשאי, כמובן לפנות בבקשה להסרת החיסיון לפי סעיף 46 לפקודת הראיות אם יחפוץ בכך.

ניתנה והודעה היום, כ"ב בתמוז התש"ע‏, 4 ביולי 2010‏, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

__________________

אבי לוי,                  אל"ם                                       
                                                                                                שופט בית הדין הצבאי
ל   ע    ר   ע    ו    ר    י   ם

חתימת המגיה: _________________               העתק נאמן למקור
                                                                                    סגן  ניר  גולני
תאריך: ______________________                 ק'                  בית              הדין